פסק-דין בתיק ו"ע 5030-02

העובדות העיקריות - אקדמת מילין

1. העוררת, אגודה בינלאומית לבחורים צעירים מצפון אמריקה (להלן: "ימק"א ארה"ב" או " העוררת") רשומה במרשם המקרקעין כבעלים של המקרקעין, נשוא ערר זה. העוררת רשומה בישראל כחברה זרה, משלהי שנת 1997.

2. העוררת פועלת ברחבי העולם לקידום ערכים של חינוך, תרבות וספורט בקרב צעירים. בגדר פעילות זו פעלה העוררת בארץ ישראל ובין היתר בירושלים והקימה בשנות העשרים של המאה העשרים מרכז ירושלמי לפעילות נוער וספורט ומלון עממי ששירת צליינים בעיקר. המרכז נבנה על קרקע שנרכשה לצורך זה (להלן: " ימק"א ירושלים"). ימק"א ירושלים כולל מתקני ספורט, אולמות, מגרשי משחק ובריכה ועוד מתקנים.

3. המקרקעין, נשוא ערר זה, הם חלק מימק"א ירושלים.

4. מקרקעי ימק"א ירושלים נרכשו ונרשמו על שם העוררת וניתנה בהם זכות שימוש לימק"א ירושלים על בסיס מסמכים והסכמים היסטוריים שיפורטו להלן.

5. ימק"א ירושלים היא מוסד ציבורי מוכר, לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

6. במשך שנים רבות שימש חלק מהמקרקעין שמאחורי המבנים של ימק"א ירושלים - מגרשי ספורט, הכולל אצטדיון כדורגל, אתלטיקה ומגרש טניס וכדורסל, שבהם פעלו אגודות הספורט הירושלמיות, קבוצות ייצוג וצעירים, בעיקר תושבי ירושלים במסגרת פעילויות חברתיות וספורטיביות שונות.

7. מימון הפעילויות של ימק"א ירושלים, התחזוקה והאחזקה בא לה בין היתר מסיוע שקיבלה מהעוררת, ממוסדות המדינה ומעיריית ירושלים.

8. ביום 23.12.1999 חתמה העוררת על "הסכם קומבינציה" עם רסקו ניהול ופיתוח בע"מ (להלן: " רסקו" או " היזם"), שלפיו מכרה העוררת זכויות חכירה (ל- 150 שנה) בחלק מהמקרקעין, שהם חלקה 70 בגוש 30028. תמורת החכירה כאמור, התחייבה רסקו לבנות עבור העוררת מרכז ספורט חדש, חניון וחזית מסחרית ולשלם לעוררת סכום במזומן.

9. בעקבות הסכם הקומבינציה עם רסקו, חתמה העוררת על הסכם עם עיריית ירושלים בעניין היטל ההשבחה, שלפיו התחייבה העוררת לשלם לעירייה היטל השבחה שחלקו ישולם במזומן וחלקו תמורת שירותים שונים שינתנו לעירייה, כפי שפורט בהסכם.

10. לבו של הסכסוך המתעורר בערר זה מתמקד בשאלה אם הבעלים של המקרקעין נשוא הערר והמוכרת של המקרקעין היא ימק"א ארה"ב או ימק"א ירושלים. אם ימק"א ירושלים היא הבעלים והמוכרת הרי שהיא פטורה ממס.

עיקרי הטענות של הצדדים

11. הנה כי כן, עומדת כאן השאלה של "זהות המוכר" של המקרקעין.

12. ביום 14.5.2002 נתן המשיב החלטה בהשגה שהגישה העוררת. בהשגה נטען כי הבעלות המהותית והכלכלית במקרקעין, להבדיל מהבעלות הערטילאית, שייכת לימק"א ירושלים, ולכן יש לראות את ימק"א ירושלים כמוכרת המקרקעין והיא פטורה ממס בהיותה מוסד ציבורי כאמור בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה. הטעם לכך, כטענת העוררת, הוא שהמקרקעין שימשו במישרין ותר מ 80% מתקופת הבעלות למטרות ימק"א ירושלים.

13. המשיב דחה טענה זו. נימוקיו הם אלה:

א.      העוררת היא הבעלים הרשומים בנכס והבעלים הבלעדיים.

ב.      מעולם לא נרשמה לטובת ימק"א ירושלים זכויות של חכירה, שכירות או כל זכות אחרת, לרבות "הערת אזהרה".

ג.       לא הוצהרה כל מכירה או העברת זכויות מכל סוג שהוא בין העוררת לבין ימק"א ירושלים,ולא הוצג כל מסמך שיראה העברה כאמור.

ד.       הסכם הקומבינציה מעלה בבירור כי ימק"א ארה"ב היא המוכרת והיא זו שנוטלת על עצמה כל התחייבות וכי הזכויות על-פי ההסכם המוקנות למוכר שהיא העוררת. לימק"א ירושלים לא הוענקה כל זכות או חובה בהסכם הקומבינציה.